Showing posts with label Kaparah. Show all posts
Showing posts with label Kaparah. Show all posts

Sunday, June 28, 2009

Death of a Tzaddik II

In the first piece I wrote on the death of a Tzaddik at a time of decree upon the community, I quoted the Derech Hashem who says that suffering [yissurin] of a tzaddik atones for the entire generation.

While this is true, I blurred the lines of the issue, as the Ramban I quoted was discussing death; while Ramchal was dealing with suffering prior to death.

This weakened the question I asked "When does Hashem use the tzaddik to supply atonement for the generation and when does He kill tzaddikim as part of a general decree upon the entire community?"

Rashi in this week's parsha strengthens my question because he quotes a Gemara that says that the DEATH of the tzaddik actually atones as well. Not just the suffering during the tzaddik's lifetime.

ותמת שם מרים - למה נסמכה פרשת מיתת מרים לפרשת פרה אדומה, לומר לך מה קרבנות מכפרין אף מיתת צדיקים מכפרת

The full quote from the gemara in Moed Katan 28a:
אמר רבי אמי: למה נסמכה מיתת מרים לפרשת פרה אדומה - לומר לך: מה פרה אדומה מכפרת - אף מיתתן של צדיקים מכפרת. אמר רבי אלעזר: למה נסמכה מיתת אהרן לבגדי כהונה? - מה בגדי כהונה מכפרין - אף מיתתן של צדיקים מכפרת.

Keren Orah comments on the reason why the gemara brings 2 sources to teach this idea that death of a tzaddik provides atonement:
שם גמרא למה נסמכה כו' ואמר ר"א למה נסמכה כו'. יש לדקדק תרי קראי למה לי ונראה דבא לאשמעינן כי היכא דמצינו בקרבן ב' מיני כפרות הא' הקרבן עצמו והב' מכשירי הקרבן כמו בגדי כהונה שהם מכשירי הקרבן ומכפרים כן נמי יש שני כפרות אלו במיתת הצדיקים כי נשמתם העולה למעלה היא גוף הקרבן כדאיתא במדרש וכן תיקנו בתפלת העבודה ואשי ישראל כו' וכמש"כ התוס' בסוף מנחות ומכשירי הקרבן הוא גוף הטהור אשר טמון למטה וגם הוא קדוש הוא ועומד לכפרה בכל עת זעם ועברה ח"ו ע"י התעוררות תפלתם כי הם במיתתן קרוים חיים כנודע

I would like to speculate and add that perhaps the suffering of the Tzaddik provides the
"ומכשירי הקרבן הוא גוף הטהור אשר טמון למטה וגם הוא קדוש הוא ועומד לכפרה בכל עת זעם ועברה ח"ו"

Wednesday, June 24, 2009

Decree upon the masses effects the Tzadikim too

Liluy Nishmas Ariel Chaim ben Reuvein Yaakov
a close freind and a Tzaddik as defined by the Derech Hashem [see below]

ט)
וַיְדַבֵּר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר:
(י) הֵרֹמּוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת וַאֲכַלֶּה אֹתָם כְּרָגַע וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם:
(יא) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל אַהֲרֹן קַח אֶת הַמַּחְתָּה וְתֶן עָלֶיהָ אֵשׁ מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ וְשִׂים קְטֹרֶת וְהוֹלֵךְ מְהֵרָה אֶל הָעֵדָה וְכַפֵּר עֲלֵיהֶם כִּי יָצָא הַקֶּצֶף מִלִּפְנֵי יְקֹוָק הֵחֵל הַנָּגֶף:
(יב) וַיִּקַּח אַהֲרֹן כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה וַיָּרָץ אֶל תּוֹךְ הַקָּהָל וְהִנֵּה הֵחֵל הַנֶּגֶף בָּעָם וַיִּתֵּן אֶת הַקְּטֹרֶת וַיְכַפֵּר עַל הָעָם:
(יג) וַיַּעֲמֹד בֵּין הַמֵּתִים וּבֵין הַחַיִּים וַתֵּעָצַר הַמַּגֵּפָה:
(יד) וַיִּהְיוּ הַמֵּתִים בַּמַּגֵּפָה אַרְבָּעָה עָשָׂר אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת מִלְּבַד הַמֵּתִים עַל דְּבַר קֹרַח:
(טו) וַיָּשָׁב אַהֲרֹן אֶל מֹשֶׁה אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וְהַמַּגֵּפָה נֶעֱצָרָה: פ

רמב"ן במדבר פרק יז


(י) הרמו מתוך העדה הזאת - לא הבינותי טעם הכתוב הזה וחברו למעלה (לעיל טז כא) הבדלו מתוך העדה הזאת, כי יש באלהים להמית בדבר רבים סביב צדיק אחד והוא לבדו נשאר כאשר היה בבכורי מצרים, וכן היה בכל המגפות שלשה ישנים בטלית אחת השנים מתים והאמצעי נמלט. ונראה, שהיה הקצף יוצא להמית גם כל העדה כמיתת החטאים האלה שנמשכו אחריהם, בפתיחת פי הארץ או באש היוצאת, והם מכות כוללות ראויות להמית כל העומדים שם ביחד, זולתי אם יעשה נס שינוי בנמלטים, או שאמר הקב"ה כן לכבוד הצדיקים שכל זמן שהם בתוכם לא ישלח ידו בהם. והכוונה באלה וכיוצא בהם, להודיע שהם צריכים בקשת רחמים וכפרה, ומשה הוא המזרז לעשות כן מיד

I think that Ramban is suggesting the notion that even righteous people are impacted by a bad decree upon the community.

The flip-side of this sort of hanhaga of Hashem is the fact that 1 Tzaddik can provide kaparah, atonement for the entire Tzibbur.

Derech Hashem brings up this point in his discussion of Hashgacha of Kllal Yisroel.

Derech Hashem II, 3,8


ואמנם על פי שרש זה נסדר, שיגיעו צרות ויסורין לאיש צדיק, ויהיה זה לכפרת דורו. והנה מחיוב הצדיקים הוא, לקבל באהבה היסורין שיזדמנו לו לתועלת דורו, כמו שהיה מקבל באהבה היסורין שהיו ראוים לו מצד עצמו. ובמעשה הזה מטיב לדורו, שמכפר עליו, והוא עצמו מתעלה עילוי גדול, שנעשה מן הראשים בקיבוץ בני העוה"ב וכמ"ש.
ואולם מזה הסוג עצמו ימצא עוד מין אחר יותר גבוה במעלתו מאותו שזכרנו. וזה כי מה שזכרנו, הוא שילקה הצדיק על בני דורו שהיו ראוים לעונש גדול מאד וקרובים לכליה או לאבדון, והוא ביסוריו מכפר עליהם ומצילם בעוה"ז ומועיל להם גם לעוה"ב


As a result of this principle, suffering and pain may be imposed on a Tzaddik as an atonement for his entire generation. This Tzaddik must then accept his suffering with love for the benefit of his generation, just as he accepts the suffering imposed upon him for his own sake. In doing so he benefits his generation by atoning for it, and at the same time is himself elevated to a very great degree. For a tzaddik such as this is made into one of the leaders of the Community of the Future World.
Such suffering also includes cases where a tzaddik suffers because his entire generation deserves great punishments, bordering on annihilation, but is spared via the tzaddik's suffering. In atoning for his generation through his suffering, this tzaddik saves these people in this world and also greatly benefits them in the World-to-Come.

[Perhaps Avraham praying for Sedom and relying upon the merit of "x" amount of Tzadikim was based upon this undersatnding of G-d's interaction with the world]

You see this idea in Chulin 86a:

ואמרי לה אמר רבי אבין בר שבא: משעלו בני הגולה פסקו הזיקין והזועות והרוחות והרעמים, ולא החמיץ יינם ולא לקה פשתנם, ונתנו חכמים עיניהם ברבי חייא ובניו. כי מהניא זכותייהו - אעלמא, אדידהו - לא, כדרב יהודה אמר רב, דאמר רב יהודה אמר רב: בכל יום ויום בת קול יוצאת ואומרת כל העולם כולו - ניזון בשביל חנינא בני, וחנינא בני - די לו בקב חרובין מערב שבת לערב שבת

Rebbi Chaninah himself did not have much, yet the rest of the world got nutrition and parnasa as a result of his merit.


A fair question:
When does Hashem interact with the world in a way that the Tzadikim's lot is thrown into the community's fate?
And when does Hashem allow the Tzaddik to atone for the masses?