Contrasting Shabbat and the Holidays

א) וַיְדַבֵּר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר

ב) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם מוֹעֲדֵי יְקֹוָק אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֵלֶּה הֵם מוֹעֲדָי
Speak to the children of Israel and say to them: The Lord's appointed [holy days] that you shall designate as holy occasions. These are My appointed [holy days]:

ג) שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ כָּל מְלָאכָה לֹא תַעֲשׂוּ שַׁבָּת הִוא לַיקֹוָק בְּכֹל מוֹשְׁבֹתֵיכֶם
[For] six days, work may be performed, but on the seventh day, it is a complete rest day, a holy occasion; you shall not perform any work. It is a Sabbath to the Lord in all your dwelling places.

.ד) אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְקֹוָק מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם
These are the Lord's appointed [holy days], holy occasions, which you shall designate in their appointed time:

The verse make it sound like Shabbat is a moed. However, normally a moed is an event that is reserved for a holiday who's date and time are determined by the Bet Din. Shabbat is a free standing event. Shabbat is every seventh day regardless of whether or not we keep it. The holidays require man's input. Shabbat does not.

The Ramban has 2 approaches wherein he explains why shabbos is a moed.

אבל הימים עצמם נוהגים מיד והזכיר השבת במועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קדש, שגם הוא יום מועד נקרא אותו מקרא קדש ואחר כן הבדיל שאר המועדות ממנו, ואמר אשר תקראו אותם במועדם, כלומר באי זה יום מן השבוע שיגיעו בו, כי השבת קבוע הוא, ביומו יבא לא נצטרך לקרוא אותו במועדו ועל דעת רבותינו (ת"כ פרשה ט ה), "אשר תקראו אותם במועדם", רמז לעבורים, שתקראו אתם להם מועדים:
He is differentiating between actually needing to call it a moed or it being a freestanding moed. Either way it is a Moed. The difference is in אשר תקראו אותם במועדם, In the announcement about when the holiday falls out.

In his 2nd approach, Ramban suggests:

אמר מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קדש אלה הם מועדי במלאכת עבודה, אבל השבת תשמרו לעשות אותה שבת שבתון מכל מלאכה שבעולם, כי יזהיר בשבת פעמים רבות
Shabbos is actually more of a Moed in the sense that all Melacha is forbidden as opposed to the holidays when melachah n the preperation of food is usually permitted.

Let us now add another question.
Shabbat and the holidays share the basic premise of being.
אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ

Ramban shares a beautiful idea:

וטעם מקראי קדש - שיהיו ביום הזה כולם קרואים ונאספים לקדש אותו, כי מצוה היא על ישראל להקבץ בבית האלהים ביום מועד לקדש היום בפרהסיא בתפלה והלל לאל בכסות נקיה, ולעשות אותו יום משתה כמו שנאמר בקבלה (נחמיה ח י) לכו אכלו משמנים ושתו ממתקים ושלחו מנות לאין נכון לו כי קדוש היום לאדונינו ואל תעצבו כי חדות ה' היא מעוזכם והנה "מקרא קדש", מלשון קרואי העדה (במדבר א טז), אחרי כן יאכלו הקרואים (ש"א ט יג),

Sforno adds [what perhaps can be another parallel between Shabbat and the Holidays]


(ב) מועדי ה' אשר תקראו אותם מקראי קדש. אחר שדבר בענין הקרבנות ומקריביהם שהכונה בהם השרות השכינה בישראל כאמרו עולת תמיד לדורותיכם פתח אהל מועד לפני ה' אשר אועד לכם שמה דבר במועדים אשר בשביתתם יכוין לשבות ממעשה הדיוט בקצתם לגמרי כענין בשבת ויום הכפורים ולעסוק בכולם בתורה ועסקי קדש, כאמרו ששת ימים תעבוד וכו': ויום השביעי שבת לה' אלהיך שתשבות ממלאכתך ויהיה עסקך כולו לה' אלהיך ובקצתם תהיה השביתה ממלאכת עבודה בלבד כמו שהוא הענין בשאר המועדים והכונה בהם שעם שמחת היום שישמח ישראל בעושיו יהיה העסק בקצתו בעסקי קדש כאמרם ז"ל יום טוב חציו לה' וחציו לכם ובזה תשרה שכינה על ישראל בלי ספק כאמרו אלהים נצב בעדת אל אמר אותם
מועדים שתקראו אותם מקראי קדש פירוש אסיפות עם לעסקי קדש כי אסיפת העם תקרא מקרא כמו חדש ושבת קרוא מקרא וכן על מכון הר ציון ועל מקראיה:

So the Sforno is comparing Shabbat to the Holidays. He says that they are both holy. Shabbat is holier in the sense that it is a day dedicated to learning Torah and matters of holiness. Holidays have a lower level of holiness. There is less prohibited on the holidays than on Shabbat. And part of the day of the holiday is meant to be focused on holy matters.
Why are they both called מועדים שתקראו אותם מקראי קדש?

Because the people are meant to gather together. The Community based activity is one that is the most holy.

As the Ramban stated:
שיהיו ביום הזה כולם קרואים ונאספים לקדש אותו, כי מצוה היא על ישראל להקבץ בבית האלהים ביום מועד לקדש היום בפרהסיא בתפלה והלל לאל בכסות נקיה, ולעשות אותו יום משתה


Sforno contiues:
אלה הם מועדי. הם אותם המועדים שארצה בם אמנם כשלא תקראו אותם מקראי קדש אבל יהיו מקראי חול ועסק בחיי שעה ותענוגות בני האדם בלבד לא יהיו מועדי אבל יהיו מועדיכם שנאה נפשי

It is up to us to see to it that we we make the holidays holy.
HOLYDAYS.