Showing posts with label Oral Torah. Show all posts
Showing posts with label Oral Torah. Show all posts

Sunday, June 14, 2009

Menorah, Avodah of Ahron haCohen - Torah Shel Baal Peh

רמב"ן במדבר פרק ח

פרשת בהעלתך

(ב) בהעלתך - למה נסמכה פרשת מנורה לחנכת הנשיאים, לפי שכשראה אהרן חנוכת הנשיאים חלשה דעתו שלא היה עמהם בחנוכה לא הוא ולא שבטו, אמר לו הקב"ה חייך שלך גדולה משלהם, שאתה מדליק ומטיב את הנרות בקר וערב, לשון רש"י ממדרש אגדה:
ולא נתברר לי למה נחמו בהדלקת הנרות, ולא נחמו בקטורת בקר וערב ששבחו בו הכתוב (דברים לג י) ישימו קטורה באפך, ובכל הקרבנות, ובמנחת חביתין, ובעבודת יום הכפורים שאינה כשרה אלא בו, ונכנס לפני ולפנים, ושהוא קדוש ה' עומד בהיכלו לשרתו ולברך בשמו, ושבטו כלו משרתי אלהינו. ועוד מה טעם לחלישות הדעת הזו, והלא קרבנו גדול משל נשיאים, שהקריב בימים ההם קרבנות הרבה כל ימי המלואים. ואם תאמר שהיו חובה ונצטוה בהם, וחלשה דעתו על שלא הקריב נדבה כמוהם לחנכת המזבח, גם הדלקת הנרות שנחמו בה חובה ונצטוה עליה. אבל ענין ההגדה הזו לדרוש רמז מן הפרשה על חנכה של נרות שהיתה בבית שני על ידי אהרן ובניו, רצוני לומר חשמונאי כהן גדול ובניו:
ובלשון הזה מצאתיה במגלת סתרים לרבינו נסים שהזכיר האגדה הזו ואמר, ראיתי במדרש כיון שהקריבו שנים עשר שבטים ולא הקריב שבט לוי וכו', אמר לו הקב"ה למשה דבר אל אהרן ואמרת אליו, יש חנכה אחרת שיש בה הדלקת הנרות ואני עושה בה לישראל על ידי בניך נסים ותשועה וחנכה שקרויה על שמם, והיא חנכת בני חשמונאי, ולפיכך הסמיך פרשה זו לפרשת חנכת המזבח עכ"ל:
וראיתי עוד בילמדנו (תנחומא בהעלותך ה) וכן במדרש רבה (טו ו), אמר לו הקב"ה למשה, לך אמור לאהרן אל תתירא, לגדולה מזאת אתה מוכן, הקרבנות כל זמן שבית המקדש קיים הן נוהגין, אבל הנרות לעולם אל מול פני המנורה יאירו - וכל הברכות שנתתי לך לברך את בני אינן בטלין לעולם. והנה דבר ידוע שכשאין בית המקדש קיים והקרבנות בטלין מפני חורבנו אף הנרות בטלות, אבל לא רמזו אלא לנרות חנכת חשמונאי שהיא נוהגת אף לאחר חורבן
בגלותנו. וכן ברכת כהנים הסמוכה לחנכת הנשיאים נוהגת לעולם, דרשו סמוכין לחנכת הנשיאים מלפניה ומלאחריה בכבודו של אהרן שלא נמנה עמהם

The Sforno adds layers of meaning to the Menorah representing Chachmah and Torah.
אל מול פני המנורה. שהוא הקנה האמצעי וזה כשתפנה שלהבת כל אחד מהששה נרות אל הקנה האמצעי: אז יאירו שבעת הנרות. כל השבעה יאירו וישפיעו אור עליון לישראל שיורו היות אור הימנים ואור השמאלים מכוון ופונה אל אור הקנה האמצעי שהוא עיקר המנורה ושכן ראוי שכונת המימינים העוסקים בחיי עולם והמשמאלים העוסקים בחיי שעה העוזרים למימינים, כאמרם אלמלי עלייא לא מתקיימי אתכליא (חולין צב, א) תהיה להפיק רצון האל יתברך באופן שיושג מכוונו בין כולם וירוממו את שמו יחדו כמו שקבלו עליהם כאשר העיד באמרו ויענו כל העם יחדו ויאמרו כל אשר דבר ה' נעשה (שמות יט, ח) כלומר בין כולנו נשלים כונתו:

The Ohr Gedalyahu has a lengthy discourse wherein he touches on the idea that the Ahron haCohen and the Menorah represent Torah shel baal peh.














The Rambam at the end of Hilchos Shmita and Yovel discusses the opportunity for everyone to play the role of Ahron haCohen and the Levites:

הלכה יב
ולמה לא זכה לוי בנחלת ארץ ישראל ובביזתה עם אחיו מפני שהובדל לעבוד את י"י לשרתו ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים שנאמר יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל, לפיכך הובדלו מדרכי העולם לא עורכין מלחמה כשאר ישראל ולא נוחלין ולא זוכין לעצמן בכח גופן, אלא הם חיל השם שנאמר ברך י"י חילו, והוא ברוך הוא זוכה להם שנאמר אני חלקך ונחלתך.
הלכה יג
ולא שבט לוי בלבד אלא כל איש ואיש מכל באי העולם אשר נדבה רוחו אותו והבינו מדעו להבדל לעמוד לפני יי לשרתו ולעובדו לדעה את יי והלך ישר כמו שעשהו האלהים ופרק מעל צוארו עול החשבונות הרבים אשר בקשו בני האדם הרי זה נתקדש קדש קדשים ויהיה י"י חלקו ונחלתו לעולם ולעולמי עולמים ויזכה לו בעה"ז דבר המספיק לו כמו שזכה לכהנים ללוים, הרי דוד ע"ה =עליו השלום= אומר י"י מנת חלקי וכוסי אתה תומיך גורלי. בריך רחמנא דסייען.



Friday, May 22, 2009

Individulaity - the Sinaiatic Experience

אָנֹכִי יְקֹוָק אֱ-הֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים

Chizkuni:
אמר רבי לוי נראה להם הקב"ה לישראל כמו איקונין שיש לה פנים לכל צד ואלף בני אדם מביטים בה והיא מבטת בכולם, כך הקב"ה כשהיה מדבר כל אחד ואחד מישראל אומר עמי הוא מדבר. אנכי ה' אלהיכם אין כתיב, אלא אלהיך, למה לפי שהיה מדבר עם כל אחד ואחד כסדר שהם עומדים סביב ההר כדכתיב והגבלת את העם סביב לאמר. ואל תתמה שהרי המן כל אחד היה טועמו לפי כחו, ומה המן כך, הדבור על אחת כמה וכמה.

In Sefer Taamei haMinhagim uMikorei Dinim, Rav Dovid Deutsch is quoted:

The reason why the Ten Utterances were said to each individual is to drive home a message: Do not think that "What does G-d care if I do not do my service. After all, aren't there many angels, tzadikim who serve G-d. Their service is much better tahn mine. What does he need mine for? To this Hashem responded, Anochi Hashem Elokeicha...I am Hashem your [the individual, you the lone person] G-d. Imagine in your mind that only you exist. I have no other servants except for you. It all depends on you. [Beshivilacha Nivra haOlam]. [See below how the individual's portion of Torah is unique and necessary as part of the greater whole [Vilna Gaon].


Let's take a deeper look at the Chizkuni. His proof suggests that he holds that people at Sinai had different experiences, dependent on their ability:

Ibn EZra:
אבן עזרא שמות (הפירוש הארוך) פרק יט
ב) ויסעו וכבר נסעו מרפידים כאשר הראיתיך רבים כאלה. ויחנו במדבר הוא מדבר סיני הנזכר, וטעם ויחן שם ישראל אחר שאמר ויחנו במדבר, כי ראשי המטות והזקנים חנו נגד ההר בעבור כבודם, על כן הזכיר ויחן, כי מועטים היו, כי כפי מעלתם עמדו ביום מתן תורה סביב הר סיני כאשר אפרש. ורבינו שלמה אמר, כי כנגד ההר מזרח, והנה כתוב מנגד סביב לאהל מועד יחנו (במד' ב, ב), שהוא מארבע הפאות, כי כאשר יסעו הדגלים כן יחנו:

Ibn Ezra elaborates in Verse 17:
ויתיצבו בתחתית ההר מחוץ לגבול שהגבילם משה. והנה היו במעמד הר סיני כדרך שהציב משה בניהם בשנת הארבעים בכרתו ברית עמהם (דבר' כט, ט), כי בתחלה היו הבכורים הנגשים אל ה', ואחריהם ראשי שבטים הם הנשיאים, ואחריהם הזקנים, ואחריהם השוטרים, ואחריהם כל איש ישראל ואחריהם הטף, ואחריהם הנשים, ואחריהם הגרים, ומשה ואהרן עברו הגבול והיו בהר קרובים אל הכהנים, אעפ"י שלא דבר הכתוב זה מפורש, כי הכתוב אחז דרך קצרה, כי ידענו כי הם לא מרו פי השם, כי הנה כתוב לך רד ועלית אתה ואהרן עמך (שמות יט כד). ואמר משה אנכי עומד בין ה' וביניכם (דבר' ה, ה):

Rashi [Tehilim 29]:
קול ה' בכח - בשעת מתן תורה צמצם את קולו לפי כחן של ישראל שנאמר והאלהים יעננו בקול (שמות י"ט) בקולו של משה

It seems that according to all that we have mentioned, Hashem gave each person what they were capable of hearing at Matan Torah.

R' Avraham Kramer, (brother of the GRA) [sefer maalos haTorah] quotes the Vilna Gaon:

ואמר אחי הגאון זלה"ה, שהוא על פי מה דאיתא במסכת נדה (ל ב), כשהתנוק במעי אמו, מלמדים אותו כל התורה כלה, ומיד כשיצא לאויר העולם, בא מלאך וסטרו על פיו, ולכאורה צריך עיון מה תועלת יש במה שמלמדים אותו, ואחר כך משכחים אותו, והוה כלא למד כלל. ונראה על פי מה שכתב האלשיך, על מה שאנו אומרים ותן חלקינו בתורתיך, לפי שכל הנשמות עמדו על הר סיני וקבלו כל אחד חלקו בתורה, וזה שכתוב בגמרא (מגילה ו ב) יגעתי ומצאתי תאמין, מצאתי דייקא, כאדם המוצא אבדתו, לפי שהוא חלקו, ולפי זה אלו לא היו מלמדים אותו, כשהיה במעי אמו, איך היה יכול להגיע על ידי יגיעתו, ואם לא היה שוכח לא היה צריך ליגע, ואם כן בטל שכר ועונש, ולכך מלמדים אותו חלק תורתו במעי אמו, וזה נקרא כל התורה, רצה לומר מה שנוגע לחלק נשמתו, ובצאתו לאויר העולם, הוא נשכח ממנו, ואחר כך על ידי יגיעתו יכול למצוא אבדתו, ואם כן כל הלומד ואינו מקים, אם כן מוטב לו שלא יצא לאויר העולם, כי בשביל הלמוד לבד, לא היה צריך לצאת לאויר העולם, שגם במעי אמו למד כל חלקו, אבל המקים, משלים כונת הבריאה, שלא היה יכול לקים התורה בעודו במעי אמו הגם שלמדה

In the Otser Taamei haMinhagim, I saw a quote from Sefer Daas Moshe....

Why is that we say "Zeman Matan Toraseinu" on Shavuous. Grammatically we should say zman matan Torah!
He suggests that everyone has their own Torah. We are all mikabel our own Torah. Proportionate to the level of our ability and our purity of our actions, is the level of Kabbalas haTorah that we attain.

So Shavuous is our Matan Torah, and it is specific to each and every individual.


Thursday, February 26, 2009

Oral Law II: The Mishkan and the Sanhedrin

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי

וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם
כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כָּל כֵּלָיו וְכֵן תַּעֲשׂוּ

"Speak to the children of Israel, and have them take for Me an offering; from every person whose heart inspires him to generosity, you shall take My offering.

And they shall make Me a sanctuary and I will dwell in their midst

according to all that I show you, the pattern of the Mishkan and the pattern of all its vessels; and so shall you do."


Just as the Mishkan could be erected only under the direction and by the authority of Moshe, so, in the future, everything concerning the Sanctuary shall be carried out under the direction and by the authority of the Sanhedrin, the representative of the nation [Rav Hirsch].

Perhaps Hashem dwelling in our midst is on condition of our following the dictum of Chazal.

Thursday, February 12, 2009

Sweetness and Beauty.... The Torah & The Jewish People


קוֹל יְקֹוָק בַּכֹּחַ קוֹל יְקֹוָק בֶּהָדָר

The voice of the L-rd is in strength; the voice of the L-rd is in beauty.
[Psalms 29]

רד"ק

קול ה' בכח, כלומר, קול ה' בא בכח על המים ואחר כך בא בהדר על ישראל.
כלומר כדי שלא ימותו ישראל מפני הקול החזק היוצא העבירו במים תחילה להתיש כחו שם,
ואחר כך בא לישראל בהדר, שיוכלו לסבלו


Hashem gave us the Torah in a manner that enables us to handle it.
In a beautiful manner.
In a sweet manner.

וְהַעֲרֶב נָא ה' אֱלהֵינוּ אֶת דִּבְרֵי תורָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִיּות עַמְּךָ בֵּית יִשרָאֵל. וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ. (וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ) וְצֶאֱצָאֵי עַמְּךָ בֵּית יִשרָאֵל. כֻּלָּנוּ יודְעֵי שְׁמֶךָ וְלומְדֵי תורָתֶךָ לִשְׁמָהּ:
בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמְלַמֵּד תּורָה לְעַמּו יִשרָאֵל:

Hashem makes it sweet for us.

מצודת דוד
בהדר - בעבור להדר ולפאר את ישראל להיות להם למחסה

Hashem makes us sweet from it...
Hashem makes us beautiful from the Torah...


בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם. אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּורָתו:

Monday, January 19, 2009

Oral Torah I

"Vayidaber Hashem el Moshe Leimor"

The most common Pasuk in all of Chumash.

Rabbeinu Bechayeh points out:

Vayidaber - Torah Shebiksav

Leimor - Torah Shel Baal Peh

Every conversation Moshe had with Hashem is split into two parts.

Part of it was written down and forms the Written Torah.

The other part is relayed orally and becomes a part of Oral Torah.

A fraction of what Hashem told Moshe is actually written down.

But it is all Torah.

And it was all told to Moshe...

Who taught it to Yehoshua and the Zekeinim [elders]...

Who taught it to the Elders to the Prophets...

Who taught it to and the Prophets gave it over to the Men of the Great Assembly...

Who Taught it to...

Who Taught it to... [70x]

Who Taught it to ME and YOU.


PS Feel free to email me and I will send you a list of transmission...