Completion of Geulah: Hasharas haShechina

רמב"ן שמות הקדמה

ונתיחד ספר ואלה שמות בענין הגלות הראשון הנגזר בפי' ובגאולה ממנו ...והנה הגלות איננו נשלם עד יום שובם אל מקומם ואל מעלת אבותם ישובו. וכשיצאו ממצרים אף על פי שיצאו מבית עבדים עדיין יחשבו גולים כי היו בארץ לא להם נבוכים במדבר וכשבאו אל הר סיני ועשו המשכן ושב הקב"ה והשרה שכינתו ביניהם אז שבו אל מעלות אבותם שהיה סוד אלוה עלי אהליהם והם הם המרכבה ואז נחשבו גאולים ולכן נשלם הספר הזה בהשלימו ענין המשכן ובהיות כבוד ה' מלא אותו תמיד

רמב"ן שמות פרק כה

כאשר דבר השם עם ישראל פנים בפנים עשרת הדברות, וצוה אותם על ידי משה קצת מצות שהם כמו אבות למצותיה של תורה, כאשר הנהיגו רבותינו עם הגרים שבאים להתיהד, וישראל קבלו עליהם לעשות כל מה שיצום על ידו של משה, וכרת עמהם ברית על כל זה, מעתה הנה הם לו לעם והוא להם לאלהים כאשר התנה עמהם מתחלה ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה (לעיל יט ה), ואמר ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש (שם ו), והנה הם קדושים ראוים שיהיה בהם מקדש להשרות שכינתו ביניהם. ולכן צוה תחלה על דבר המשכן שיהיה לו בית בתוכם מקודש לשמו, ושם ידבר עם משה ויצוה את בני ישראל. והנה עקר החפץ במשכן הוא מקום מנוחת השכינה שהוא הארון, כמו שאמר (להלן כה כב) ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפרת, על כן הקדים הארון והכפרת בכאן כי הוא מוקדם במעלה, וסמך לארון השלחן והמנורה שהם כלים כמוהו, ויורו על ענין המשכן שבעבורם נעשה

Torah is Open to Everyone

וְעָשׂוּ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבּוֹ וְאַמָּה וָחֵצִי קֹמָתוֹ

They shall make an ark of acacia wood, two and a half cubits its length, a cubit and a half its width, and a cubit and a half its height.

וְעָשִׂיתָ שְׁנַיִם כְּרֻבִים זָהָב מִקְשָׁה תַּעֲשֶׂה אֹתָם מִשְּׁנֵי קְצוֹת הַכַּפֹּרֶת

And you shall make two golden cherubim; you shall make them of hammered work, from the two ends of the ark cover.

Ramban:

ועשו ארון - יחזור אל בני ישראל הנזכרים למעלה, ואחרי כן וצפית אותו (פסוק יא), ויצקת לו (פסוק יב), וכולן בלשון יחיד, כי משה כנגד כל ישראל (מכילתא יתרו א). ויתכן שירמוז שיהיו כל ישראל משתתפין בעשיית הארון בעבור שהוא קדוש משכני עליון, ושיזכו כולם לתורה. וכן אמרו במדרש רבה (שמות לד ב) מפני מה בכל הכלים כתוב ועשית, ובארון כתיב ועשו ארון, א"ר יהודה בר' שלום אמר הקב"ה יבאו הכל ויתעסקו בארון שיזכו לתורה. והעסק, שיתנדב כל אחד כלי זהב אחד לארון, או יעזור לבצלאל עזר מעט, או שיכוונו לדבר

Oral Law II: The Mishkan and the Sanhedrin

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה מֵאֵת כָּל אִישׁ אֲשֶׁר יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי

וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם

כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן וְאֵת תַּבְנִית כָּל כֵּלָיו וְכֵן תַּעֲשׂוּ

"Speak to the children of Israel, and have them take for Me an offering; from every person whose heart inspires him to generosity, you shall take My offering.

And they shall make Me a sanctuary and I will dwell in their midst

according to all that I show you, the pattern of the Mishkan and the pattern of all its vessels; and so shall you do."

Just as the Mishkan could be erected only under the direction and by the authority of Moshe, so, in the future, everything concerning the Sanctuary shall be carried out under the direction and by the authority of the Sanhedrin, the representative of the nation [Rav Hirsch].

Perhaps Hashem dwelling in our midst is on condition of our following the dictum of Chazal.

Aron: Half measurements... Oral/Written Law

וְעָשׂוּ אֲרוֹן, עֲצֵי שִׁטִּים: אַמָּתַיִם וָחֵצִי אָרְכּוֹ, וְאַמָּה וָחֵצִי רָחְבּוֹ, וְאַמָּה וָחֵצִי, קֹמָתוֹ


And they shall make an ark of acacia-wood: two cubits and a half shall be the length thereof, and a cubit and a half the breadth thereof, and a cubit and a half the height thereof.

Rav Baruch Sorotzkin suggests that the Aron was made up of half measurements:

2.5 amos long...
1.5 amos wide...
1.5 amos tall...

Perhaps this is because the Aron only had half of the Torah in it. The Written Half.
However, it could not or did not contain the other half. The Oral half.

It takes 2 halves to make 1 whole.

לא יאמר אדם איני מקיים מצות זקנים הואיל ואינן מן התורה, אמר להם הקב"ה בני אין אתם רשאין לומר כך אלא כל מה שגוזרים עליכם תהיו מקיימין שנא' (דברים י) ועשית על פי התורה אשר יורוך, למה שאף על דבריהם אני מסכים שנאמר (איוב כב) ותגזר אומר ויקם לך, תדע לך שהרי יעקב בשעה שברך מנשה ואפרים מה כתיב שם (בראשית מח) וישם את אפרים לפני מנשה, עשה הקטן קודם לגדול, וקיים הקב"ה גזרתו, אימתי בקרבנות הנשיאים שהקריב שבט אפרים תחלה שנא' ביום השביעי נשיא לבני אפרים ואח"כ מנשה מנין ממה שקראו בענין ביום השמיני נשיא לבני מנשה


One should not say to themselves, I will not fulfill the mitzvas of the Rabbis, since they are not Biblically mandated. Said Hashem to them, my children, you may not say this, rather you should listen to what they tell you, as it says, “and you shall do according to that which they teach you.”
Why is this so? Because, I, G-d, agree to their words. The proof is that Jacob, at the time that he blessed Menashe and Ephraim, put the younger before the elder and Hashem agreed to Jacob’s enactment. This is borne out when the leaders brought their gifts to donate in the building of the Mishkan, wherein, it says that Ephraim, the younger son, brought his gifts before Menashe the elder of the 2 tribes. .

Hashem left the Torah Shel Baal Peh [Oral Torah] up to Chazal.

"Lo Bashamaim Hee"

Hashem - The Ultimate Teacher II

א) וְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים אֲשֶׁר תָּשִׂים לִפְנֵיהֶם

"And these are the ordinances that you shall set before them."

Rashi tells us that Hashem is instructing Moshe on how to teach Torah...

That you shall set before them - The Holy One, blessed is He, said to Moses: Do not think of saying, “I will teach them the chapter or the law [both terms seemingly refer to the Oral Torah] two or three times until they know it well, as it was taught, but I will not trouble myself to enable them to understand the reasons for the matter and its explanation.” Therefore, it is said: “you shall set before them,” like a table, set [with food] and prepared to eat from, [placed] before someone. — [From Mechilta, Eruvin 54b]

"Vihalachta bederachaiv" Hashem wants us to walk in His path...in this case He instructs Moshe on how to teach Torah. Shouldn't we aim to do the same?

Question - How does ameilus fit in? Are we not supposed to work hard?

Unity...Harmony...and Community II

The Mishna teaches us that in order for one fully acquire [internalize] Torah, one must have 48 unique qualities. The list is below. Although this list seems to be difficult to attain, the VilnaGaon posits that when we join together as a community we can utilize our colleagues, especially the talmidei chachamim, qualities to help us, as a community, achieve the acquisition and internalization of Torah.

רבות בנות עשו חיל גו' שהתורה נקנית במ"ח דברים כמ"ש לעיל וכל מי שיש לו מדות מן אלו המ"ח יותר יש לו תורה יותר אבל א"א שיהיה לאדם כל המ"ח רק שיש לא' איזה מהם ולהב' מדות אחרים עד שבין כולם יהיה כל המ"ח והתורה כולה אינה נקנית רק ע"י כל המ"ח וזהו רבות בנות שהם הת"ח עשו חיל שהן המ"ח וא"ת שהוא כלל התורה כולה עלית על כולנה ע"י כולם

משנה מסכת אבות פרק ו

גדולה תורה יותר מן הכהונה ומן המלכות שהמלכות נקנית בשלשים מעלות והכהונה בעשרים וארבע והתורה נקנית בארבעים ושמונה דברים בתלמוד בשמיעת האוזן בעריכת שפתים בבינת הלב בשכלות הלב באימה ביראה בענוה בשמחה בשמוש חכמים בדקדוק חברים ובפלפול התלמידים בישוב במקרא במשנה במיעוט שינה במיעוט שיחה במיעוט תענוג במיעוט שחוק במיעוט דרך ארץ בארך אפים בלב טוב באמונת חכמים ובקבלת היסורין:

Torah is greater than the priesthood or sovereignty, for sovereignty is acquired with thirty virtues, the priesthood with twenty-four, and Torah is acquired with forty-eight qualities. These are: study, listening, verbalizing, comprehension of the heart, awe, fear, humility, joy, purity, serving the sages, companionship with one's contemporaries, debating with one's students, tranquility, study of the scriptures, study of the Mishnah, minimizing engagement in business, minimizing socialization, minimizing pleasure, minimizing sleep, minimizing talk, minimizing gaiety, slowness to anger, good heartedness, faith in the sages, acceptance of suffering, knowing one's place, satisfaction with one's lot, qualifying one's words, not taking credit for oneself, likableness, love of G-d, love of humanity, love of charity, love of justice, love of rebuke, fleeing from honor, lack of arrogance in learning, reluctance to hand down rulings, participating in the burden of one's fellow, judging him to the side of merit, correcting him, bringing him to a peaceful resolution [of his disputes], deliberation in study, asking and answering, listening and illuminating, learning in order to teach, learning in order to observe, wising one's teacher, exactness in conveying a teaching, and saying something in the name of its speaker. Thus we have learned: One who says something in the name of its speaker brings redemption to the world, as is stated (Esther 2:22), "And Esther told the king in the name of Mordechai."

Unity...Harmony...and Community

Exodus
פרק יט - Chapter 19


וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר
כאיש אחד בלב אחד
2. and they encamped in the desert, and Israel encamped there opposite the mountain...
as one man with one heart [Rashi]

וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק נַעֲשֶׂה וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל יְקֹוָק
8. And all the people replied in unison and said, "All that the Lord has spoken we shall do!"

שמות פרק כד
וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיְסַפֵּר לָעָם אֵת כָּל דִּבְרֵי יְקֹוָק וְאֵת כָּל הַמִּשְׁפָּטִים וַיַּעַן כָּל הָעָם קוֹל אֶחָד וַיֹּאמְרוּ כָּל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק נַעֲשֶׂה
וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע

Chapter 24:

3. So Moses came and told the people all the words of the Lord and all the ordinances, and all the people answered in unison and said, "All the words that the Lord has spoken we will do."

7. And he took the Book of the Covenant and read it within the hearing of the people, and they said, "All that the Lord spoke we will do and we will hear."


When we are as one, with one heart, we can answer as one with one voice.

It is interesting that it does not say "Eh'eseh viEshmah" I will do and I will hear.

It could have said that we all answered together that each of us
as individuals will do and will hear.


It takes individuals to make up the many.
And yet we said we will do and we will hear.

It takes a village....

It takes a community to serve Hashem.
We cannot do it alone.

Arvus... Tefila BeZibbur... Teaching Torah... Pre Urivu...

And on...

And on...

[See also the Vilna Gaon on Eishes chayil mi Yimtzah...Rabos Banos Asu Chayil....]

Prelude to Torah...Midos Tovos

In the daily Pesukei dezimrah we read "az yashir."

We say "zeh keili vianveihu."


Rabbeinu Bachye explains:


"ואנוהו", אני והוא, כלומר אדמה לו כענין שכתוב: (דברים כח, ט) "והלכת בדרכיו". ואמרו רז"ל: (שבת קלג ב) מה הוא רחום אף אתה היה רחום, מה הוא חנון אף אתה היה חנון, מה הוא מלביש ערומים אף אתה הלבש ערומים, מה הוא ק ובר מתים אף אתה קבור מתים


Perhaps "Vianveihu" - "And I will glorify Him" must me stated [and lived] before Matan Torah.


From a chronological perspective of Redemption and the giving of the Torah, it makes a lot of sense that a commitment to midos tovos is here in the Shira at the splitting of the Sea, before the giving of the Torah itself.

Dereech Eretz Kodmah liTorah.

The way to glorify G-d is to live a life of imatato Dei .

Imitation is the highest form of flattery [glorifying another].

A paradox of emotions: How would we respond?

Exodus 18:9

וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה יְקֹוָק לְיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הִצִּילוֹ מִיַּד מִצְרָיִם

Vayichad: This rare word means that Yisro did something. The letters "ches" and dalet" as a two letter root is ambiguous. It can be related to a number of other words.

The Rishonim explain:

Rashi explains:

וישמח יתרו, זהו פשוטו ומדרשו נעשה בשרו חדודין חדודין, מיצר על איבוד מצרים

Jethro was happy Heb. וַיִחַדּ, and Jethro rejoiced. This is its simple meaning.
The Aggadic midrash, however, [explains that] his flesh became prickly [i.e., gooseflesh (חִדּוּדִין חִדּוּדִּין)] [because] he was upset [or afraid] about the destruction of the Egyptians.

Sforno elaborates:

ויחד יתרו על כל הטובה. לא שמח על אבדן מצרים כראוי למקנא לכבוד קונו, כענין ישמח צדיק כי חזה נקם אבל שמח על טובתם של ישראל, כמרחם על דמעת העשוקים:

Sforno suggests that there were multiple emotional feelings that Yisro was experiencing. On the one hand he was upset and fearful because of what happened to the Egyptians. On the other hand he was ecstatic that a slave nation was redeemed and was becoming exalted.

People are capable of highly intense and conflicting emotions.

Yisro was intensely sad at the same time as being intensely happy.


Rabbeinu Bachye adds a third explanation:

ועוד יש לומר ויחד מלשון אחדות לפי שנתגייר וייחד את הש"י וברך אותו שנאמר ברוך ה' אשר הציל אתכם
The letters "ches" and "dalet" are related to "chad" or "echad" meaning ONE.

G-d is, was, and will be ONE.

People, when faced with varying emotions have the opportunity to respond.
Sometimes people respond by saying there is no G-d [r"l].
Other times people respond by saying "etsbah Elokim hi" there must be a G-d.

Yisro feels pained and sad... His response...G-d is One.
Yisro feels joyous and ecstatic...His response...G-d is One.

How would I respond?

Something else to think about:

What is the determining factor that decides which way a person turns when faced with tremendous challenge [whether for the "good" or the "bad"]?

Sweetness and Beauty.... The Torah & The Jewish People

קוֹל יְקֹוָק בַּכֹּחַ קוֹל יְקֹוָק בֶּהָדָר

The voice of the L-rd is in strength; the voice of the L-rd is in beauty.

[Psalms 29]

רד"ק

קול ה' בכח, כלומר, קול ה' בא בכח על המים ואחר כך בא בהדר על ישראל.
כלומר כדי שלא ימותו ישראל מפני הקול החזק היוצא העבירו במים תחילה להתיש כחו שם,
ואחר כך בא לישראל בהדר, שיוכלו לסבלו

Hashem gave us the Torah in a manner that enables us to handle it.
In a beautiful manner.
In a sweet manner.

וְהַעֲרֶב נָא ה' אֱלהֵינוּ אֶת דִּבְרֵי תורָתְךָ בְּפִינוּ וּבְפִיּות עַמְּךָ בֵּית יִשרָאֵל. וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְצֶאֱצָאֵינוּ. (וְצֶאֱצָאֵי צֶאֱצָאֵינוּ) וְצֶאֱצָאֵי עַמְּךָ בֵּית יִשרָאֵל. כֻּלָּנוּ יודְעֵי שְׁמֶךָ וְלומְדֵי תורָתֶךָ לִשְׁמָהּ:
בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמְלַמֵּד תּורָה לְעַמּו יִשרָאֵל:

Hashem makes it sweet for us.

מצודת דוד

בהדר - בעבור להדר ולפאר את ישראל להיות להם למחסה

Hashem makes us sweet from it...
Hashem makes us beautiful from the Torah...


בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלהֵינוּ מֶלֶךְ הָעולָם. אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים וְנָתַן לָנוּ אֶת תּורָתו:

Hashem - The Ultimate Teacher

שמות רבה (וילנא) פרשת יתרו פרשה כח

ה בא וראה שאין מדותיו של הקב"ה כמדת בשר ודם, מלך ב"ו =בשר ודם= אינו יכול להיות עושה מלחמה ולהיות סופר ומלמד תינוקות, והקב"ה איננו כן אתמול בים כעושה מלחמה שנאמר (שמות טו) ה' איש מלחמה ואומר (איוב כו) בכחו רגע הים, והיום במתן תורה ירד ללמד תורה לבניו, וכה"א (שם /איוב/ לו) הן אל ישגיב בכחו מי כמוהו מורה, הוי וידבר אלהים את כל הדברים האלה.

This Midrash reminded me of a beautiful Rashi on Tehilim: Ch. 29

ד) קול ה' בכח - בשעת מתן תורה צמצם את קולו לפי כחן של ישראל שנאמר והאלהים יעננו בקול (שמות י"ט) בקולו של משה

The unique experience of the revelation was the fact that we all experienced according to our own ability.

Also evident is that a good teacher is one who teaches each student according to their own ability. Every class has students of different abilities. Becoming G-d-like, as teachers, forces us adapt to each individual student.

This is Hashem's voice with Koach. Strength.

Strength is Limiting ones self to one's audience.

Stimulus: Emunah................................Response: Shira

And Israel saw the great hand, which the L-rd had used upon the Egyptians, and the people feared the L-rd, and they believed in the L-rd and in Moses, His servant.

Then Moses and the children of Israel sang this song to the Lord, and they spoke, saying, I will sing to the L-rd, for very exalted is He....

The only response we can have when leading a life of Emunah is one of Shira.

Lessons for Galus...

I overheard a conversation between 2 elderly Yidden:

Reuvein asked Shimon, "Hey, How have you been?"

Shimon responded, "I can't complain!"

Reuvein responded with surprise, "How can you not complain? We are in Galus?"

Observation:

We do not know all that much about the nature of the Egyptian exile. We know that they were enslaved. The Chumash leaves most of the detail out of it. Midrashim fill in the remaining pieces.

I would have expected that the purpose of a description of the people during the exile would serve as a model for us to follow in future exiles.

How should one think, feel, and act in exile?

How does one survive exile?