משך חכמה במדבר פרק טז
ולא הרעותי את אחד מהם .יתכן, כי המשתבחים בענוה - וענותנותם היא פחותה - מקרבים ומכניעים עצמם למי שהוא שפל הרבה ממנו במעלתו ומחבקים ומנשקים אותם. אבל מי שהוא בערכם או ערך יותר גבוה, אשר יתכן לטעות כי ההכנעה אינו מצד הענוה, רק מצד הצדק והנמוס, שפלוני גבוה ורם ממנו במעלה, לאלו מרחקן ומשפילן בערמתו ומתכבד בקלונם.
לא כן אדוננו משה - הוא היה עניו אמיתי! ולא קנא להמתנבאים במחנה, והתפלל כי יאציל ה' על הזקנים רוח נבואה (במדבר יא). וזה שאמר "ולא הריעותי את אחד מהם". כי משקל "אחד" נאמר על הרוב על המיוחד וגדול שבהם, וכמו שכתוב (בראשית כו, י) "כמעט שכב אחד העם" (רש"י שם), שגם הגדולים במעלה לא פחת מעלתם, אדרבא, הוסיף על מעלתם וכבודם - בינה זאת
No comments:
Post a Comment
Note: Only a member of this blog may post a comment.